image

אבא דג = לוויתן, כריש, דולפין
אובי פנדה
ננה = בננה
אצ'י = שפן
הקטן = השפן
נו = לא
תא = סבתא
תא אירי ותא א איק = סבתא מירי ואריק
בא = סבא
בא אבי
בא אחם = סבא מנחם
גיעת = גלעד
יכלי = מיכלי
Kaboom = קוטג', גבינה
אוטו דש
טוטו = כבת = רכבת
אומס = תומאס
אינה = קלמטינה
עיאקים = צימוקים
יצ = מיצ ראה גם איצ ננה
פיפיו = פילפילון
אח = פרח
אזיר = חזיר
עיאאי = עילאי
איקי = מיקי מאוס
היו היו אבא
קיפות = קיפוד
אוך אזר = משוך בגזר
אתה = אני. משמש באני רוצה, אני לבד וכו'

"ברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה"

היה משהו קסום כשברכת "שהחיינו" במבטא אמריקאי כבד הדהדה ברמקולים בטקס הסיום שלנו. שנתיים של חוויה מדהימה הגיעו לסיומן. זה היה שיאו של מיקס בן משפחה, חברים, ואמא שלי שהגיעה במפתיע לכבוד הטקס. סוף שבוע ארוך שכולו חגיגות, וטקסים הסתיים בלבוש רשמי שהזכיר קצת את הארי פוטר וקצת את הסרטים האמריקאיים שבזכותם אנחנו פה. יש משהו מרשים בגלימות הצבעוניות, רק חבל שבסוף לא נזרקו הכובעים לאוויר – אני את שלי זרקתי.

זה התחיל בשבת בטקס סיום של בית הספר עם "ההרצאה האחרונה" של פרופסור ריי היל. זה אומנם לא רנדי פאוש, אך מרגש.

Last Lecture – Ray Hill, originally uploaded by yanec.

ביום ראשון, אחרי פיקניק ענקי בבית הספר וגשם סוער שירד על כל האורחים, הלכנו לסיור מגניב עם דודה רחל והרולד ב-Avondale Estates, GA

הרולד גדל כאן בין גיל 5 ל-7 ועכשיו ניצל את הביקור בטקס הסיום שלי כדי לנסוע בזמן 61 שנה. הבית נשאר במקומו והבעלים, שהוא רראש העיר לשעבר, סיפר לנו משך שעה את קורות העיר.

White flowers, old house, originally uploaded by yanec.

הרולד שפע סיפורים משלו על הילדות באיזור בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, והמצחיק שבהם היה על הסרט טרזן – הוא התחיל לראות אותו לפני 62 שנה בבית הקולנוע הזה, אך אחותו הקטנה נבהלה והם יצאו באמצע. 40 שנה יעברו עד שהוא יזכה לראות את סוף הסרט.

No Tarzan today, originally uploaded by yanec.

טקס הסיום עצמו נערך ביום שני בחצר המרובעת של אמורי Emory's Quadrangle.

אורח הכבוד היה נשיא מקסיקו לשעבר, וינסנט פוקס קסאדה, שנאם על חשיבות החינוך וההתמדה להצלחה בחיים. קצת קיטשי בראיה לאחור, אך אחרי שנתיים של לימודים יש בזה משהו מרגש.

שני הקטעים הכי מגניבים בטקס היו ברכת שהחיינו שהיתה חלק מסדרה של ברכות לבני דתות שונות ושיאן שתי ברכות של סטודנטים מהודו, שנשמעו בתהודת הרמקולים כמו סדנת מדיטציה המונית.

ועכשיו לתמונות

התעוררנו מוקדם (5.30), כדי לקחת מונית לטקס. היינו צריכים להתייצב ב7, לבושים בגלימות.

Walking to the taxi, originally uploaded by yanec.

חשבנו שאנחנו יודעים ללבוש אותן – היינו צריכים 20 דקות נוספות כדי לסדר אחד לשני את הגלימה

I'll fix it for you – again, originally uploaded by yanec.

צבעוניות של הארי פוטר

Just for the taset of it – Diet Coke, originally uploaded by yanec.

Why so serious, originally uploaded by yanec.

מדגמנים גלימות – עם רניאר ורודריגו

Rodrigo, Rainier and me, originally uploaded by yanec.

תמונות שטויות

Kentaro's funny face, originally uploaded by yanec.

שפעת החזירים – מחטאי ידיים לאורחים ולסטודנטים

Hand sanitizer, originally uploaded by yanec.

כסאות ריקים מחקים לסטודנטים – על הכסא ספרון הסיום

Chairs and booklets line, originally uploaded by yanec.My mother and I taking mutual picturesצילום הדדי עם אמא

גשם לסירוגין, כמו שהבטיחו בתחזית

ועכשיו לטקס הסיום של בית הספר למנהל עסקים במתחם אולם הספורט – מתחם כי יש כאן בריכה, אולם כדורסל, 2 חדרי כושר ועוד

me, posing, originally uploaded by yanec.

צועדים אל תוך האולם – הפרופסורים מתכוננים

Professor Michal Sacks, Resting, originally uploaded by yanec.

זהו – סיימתי!

Einat, me and my diploma, originally uploaded by yanec.

אני כל כך מבסוט מההחלטה לבוא לכאן ללמוד MBA. למדתי כל כך הרבה ואני ממשיך ללמוד. עכשיו לצעד המוצלח הבא.

חג שמח מאטלנטה
מתגעגעים לארץ, חוגגים באטלנטה בארוחה ענקית בבית הספר

Magazine Passover, originally uploaded by yanec.

ודרישת שלום חמה מדוד פסח

אחד הדברים המעניינים כשלומדים בבית ספר למנהל עסקים בחול הוא מגוון האנשים מארצות שונות.
המגוון הזה מוביל לשיחות רבות ומענינות על "איך עושים את זה אצלך במדינה", "מה חושבים אצלכם על המנהיג שלנו" ועוד.
היום פנה אליי חבר הודי ושאל אותי על "רפאל". סיפרתי לו שזו חברה גדולה, עם מוניטין רב בתחום הבטחון ואז הוא הפנה אותי לוידאו הבא:

בעיניי, משפט בודד מתוך הכתבה על הפרסומת ממצה את התגובה ההודית לעניין:

Rafael has let loose an unusual advertising missile this time.

אולי יש מקום לשר חדש לעניני בוליווד בממשלה החדשה שלנו. הרי יש מספיק שרים בלי תיק.

(אני אישית מקווה שזו עוד מתיחת אינטרנט)

התבדתי – לחיצה על הסרטים הקשורים בYouTube הובילה לוידאו שצולם בדוכן רפאל בתערכות Aero India

עדכון: יואב קרני כתב טור מלומד על המקרה בגלובס

התמחות, חתונה – בקצרה, סמסטר חדש, מיתון?, מיתון!, שונות

לא כתבתי בבלוג למעלה מחמישה חודשים, פרט לפוסט אחד על החתונה שלנו.

היה לי המון מה לכתוב, אבל באנגלית. את מה שרציתי לומר בעברית, אמרתי בשיחות עם חברים.

ועשיתי המון דברים, במקביל, אז לא ממש כתבתי.

הפוסט הזה כולל את הדברים המשמעותיים – רובם יכלו להיות פוסט נפרד.

החוט המקשר בין רוב הנושאים כאן הוא מילה אחת שמתחילה במ'* – יש שיאמרו מיתון אני בוחר במשבר.

*בכלי התקשורת האמריקאית דיברו משך הקיץ על R word – Recession, כמו שמדברים על F word – מילה שאסור לומר אותה, אך הכל מבינים את משמעותה

    Big yellow M, originally uploaded by yanec.

מיתון?

יהיה מיתון? כנראה שלא, אולי רק כמה בנקים יהיו בצרות

זו היתה האווירה רוב הקיץ

התמחות

לשמחתי הצטרפתי לSAP לתקופת הקיץ. התחלתי את ההתמחות שלי עוד בשבועות האחרונים של הסמסטר, מה שגרם למורת רוח בקרב חבריי לפרויקט GMSC.

היה לי קיץ מעולה, למדתי המון, תרמתי המון, טיילתי קצת ובעיקר נהניתי.

התפקיד שלי היה Value Engineer – כשהתחלתי את התהליך זה נשמע לי נוראי, כשהמשכתי והתחלתי לעבוד הבנתי שהשם קצת מטעה וזה בעצם Management Consulting.

מהות התפקיד היא לשמש יועץ ללקוחות עתידיים של SAP ולהראות להם את הערך שהמערכת תתן לעסק שלהם. פריסייל מהצד העסקי. היועצים בתפקיד שלי מלווים לקוח עתידי של SAP בדיונים על האסטרטגיה שלו, בוחנים מה הPain Points שלו ומשווים אותו למתחרים שלו. בסופו של התהליך אנחנו מציגים רשימת המלצות אסטרטגיות וטקטיות ואחרינו צוות של מומחי SAP מנתח את הצרכים הטכניים.

זה תפקיד מרתק, עם לקוחות ענקיים. כמה חוויות מההתמחות

  • לפתח מודל מרשים באקסל שהופך עבודה של שבועיים עם הסניף בהודו לעשרים דקות של מקרו
  • לפתח מודל שמיועד לארבעה אנשים – צוות Retail שאליו הייתי שייך – ולקבל בקשה מסגן הנשיא להרחיב אותו לכל התעשיות שSAP עובדת איתן
  • לקבל טלפון מהבוס שלך שאומר שמה שפיתחת זכה לStand innovation לחשוב שזה אומר המצאה עומדת, ואז להבין שמדובר בStanting Ovation  שזה חדר מלא אנשים שקמים ומריעים
  • לטוס לניו יורק לפגישה במשרדים של חברת אופנה שאתה אוהב

ומיתון? עוד לא ממש, אבל טסים פחות מכרגיל וחלק נכבד מהעבודה הוא בWebex והתהליכים עם לקוחות לוקחים זמן רב יותר מהממוצע

חתונה – בקצרה

חזרנו לארץ לשבועיים של חתונה וטיול. 

כתבתי על זה כאן

היה מעולה

סמסטר חדש

ויומיים אחרי שחזרנו התחיל הסמסטר. הכל כרגיל, בינתיים אין מיתון.

דיקן Dean חדש, עם המון תוכניות וקורסים מעניינים עם מרצים מעולים

קווין קוין, שנלחמתי להגיע לקורס שלו אחרי שקראתי מאמרים שלו בHBR (Harvard Business Review) ובייחוד אחרי Breakthorugh Thinking From Inside The Box

4 ימים ספרדית, בשמונה וחצי בבוקר, יומיים של לימודים עד תשע וחצי, בלילה

יום שלישי בערב שיעור עם Jagdish Seth מרצה בן 70 עם ה-מו-ן נסיון בשיווק. שיעור שונה, שבשבילי הוא מין זכות לשבת ולהקשיב לזקן השבט. ואיזה זקן שבט חכם, עם תובנות שמקיפות שנים רבות של נסיון ומגיעות עד היום – Jagdish היה אחד היחיד שיעץ למנכ"ל ATT להצביע בעד הסכם הבלעדיות עם Apple שהוליד את השקת האייפון

מיתון!

ואז זה בא – אחושילינג בא

  • ליהמן ברדרס התרסק ונעלם
  • בר סטרנס נבלע
  • Wachovia התמזג
  • FDIC חילץ ועוד ימשיך לחלץ בנקים קטנים יותר שהתרסקו
  • טיים מגזין הוציא גליון עם צילום השער הזה
  • SAP עצרו גיוסים
  • חברים שהיו עם הצעות עבודה קיבלו הודעות ביטול

נהיה מעניין, וקצת קשה. MBA זה תהליך ארוך של לימודים והתקופה הזו היא אחד השיעורים הכי משתלמים, אך נראה לי שהייתי שמח לו היו מדלגים על השיעור הזה, לפחות עד שהיתה לי אשרת עבודה.

חיפושי העבודה מטורף הרבה יותר מבשנה שעברה ולשמחתי יש לי המון אנרגיות לתהליך וסביבה תומכת, מאוד.

ההתמחות פתחה לי המון דלתות והקשרים שיצרתי ואני ממשיך ליצור באטלנטה יסייעו לי בתהליך.

שונות

כמה אנקדוטות מהחיים כאן שנראות לי מצחיקות

  • מקלחת תינוקות Baby Shower – החברים הכי טובים שלנו כאן, רניאר וטאטי מצפים לילד. בפברואר. ההכנות כבר החלו, כל הכיתה יודעת את השם העתידי, קבוצות הלימוד שלי עם רניאר זכו לשם BIG PAPI, והשיא היה חגיגה שערכנו בשבוע שעבר עם מתנות לרוב
  •   

    First gifts, originally uploaded by yanec.

  • Gift Registry – רניאר וטאטי הכינו רשימת מתנות באתר של Target ובזה של Babies R Us כמוהם גם צבי והיילי שהתארסו. בדקנו באתר והחטנו ללכת לחנות במקום. יש עמדת מחשב מעוצבת רק לרשימת מתנות עם ממשק מגניב. אתה מכניס את השם ומקבל הדפסה – 17 עמודים ליתר דיוק – של פריטים עם שמות מהקטלוג. ואין לך מושג איפה זה נמצא. אז שאלנו, שלחו אותנו לקיר מלא מוצרים, לא מצאנו את זה שחיפשנו, אז ביקשנו עזרה מאחד המוכרים. אחרי 6 דקות של חיפוש הוא חזר אלינו עם זוג מספריים! באמת?! זה מה שתרצו מתנה לחתונה??. אז קנינו סט שווה של כוסות מעמוד 12 או משהו
  • מסיבת אירוסין – אחלה אוכל, הרבה אורחים שיחות מעניינות. ואז טקס פתיחת מתנות, מביך כמו שזה היה כשהיינו קטנים, רק עכשיו פותחים קופסאות עם צלחות ושקיות עם גרביים לילדים, ועם כל מתנה רחש בקהל של "וואו, איזה יופי"

מתחתנים

Hand in Hand, originally uploaded by yanec.

אמא ואבא ואמא ואבא עזרו לנו לארגן את החתונה בארץ
יותר נכון לומר שההורים ארגנו לנו חתונה ואנחנו רק סייענו בלמצוא DJ, צלם ומלון לליל הכלולות.
באנו לשבועיים לארץ, שבוע ראשון לפגוש כמה שיותר אנשים, רצוי אחד על אחד, וכמה שיותר ספקים.
לולא החברים והמשפחה היינו מותשים – כולם שינו תוכניות, יצאו מהעבודה, ושתו איתנו קפה, והקשיבו לסיפורים מאמריקה
אבל הכי חשוב, סיפרו לנו על עצמם, כי את הסיפורים שלנו אנחנו כבר מכירים.
אבל אתם הרי קוראים את הפוסט בשביל התמונות, נכון?
אז הנה: מהסידורים שלפני דרך הצילומים של דקות לפני כשהאדרנלין וההתרגשות בשמיים, דרך החופה והתמונות המביכות, ועד הנשיקה האחרונה לעיני המצלמות.

אני התחלתי את היום מוקדם בבוקר, כשרניאר וטטי מונצואלה הגיעו אחרי טיול של שבוע במצרים.

Rainier and Tati in Manta Ray, originally uploaded by yanec.

גלעד הציע ללכת לים, הם רצו לאכול, אז הלכנו למאנטה ריי

Gilad in Manta Ray, originally uploaded by yanec.

אני השתמשתי בים בתור תחליף למקווה – לא שהיו לי תוכניות ללכת למקווה אבל לא מצאתי שם טוב לתמונה הזו.

Like Mikveh, originally uploaded by yanec.

ועינת, הישר מהבית של אמא שלה הלכה למלון – הוטל מוניפיורי.

Hotel Montefiore, originally uploaded by yanec.

זו היתה פעם הגלריה האהובה עלי, כשקראתי שרותי ומתי ברודו מהבראסרי (לא שאני מכיר אותם, אבל זו היתה הכותרת לכתבה) פותחים שם מלון בוטיק החלטתי ששם נהיה בלילה של החתונה.

באמצעות פליקר יצרתי איתם קשר עוד לפני הפתיחה והזמנתי לנו מקום.

המאפרת ומעצב השיער הגיעו לעשות את מלאכתם

Make-up Artist in work, originally uploaded by yanec.

וכשהגענו לא הרשו לי לעלות ורק רניאר וטטי עלו למעלה עם גלעד. הם הבטיחו לי שהחדר שווה, ולא סיפרו לי כלום על איך נראית השמלה של עינת. השמלה הזו -לא זכיתי לראות אותה אבל מה סחבתי גם סחבתי אותה, כל הדרך אל המטוס.

חזרנו הביתה, כולם התארגנו ואני נסעתי עם גלעד להתלבש כמו חתן.

הצלמים כבר הגיעו אז עשינו כמה תמונות שוות

Jumpppppp, originally uploaded by yanec..

וידוי – את זו ראיתי קודם בפליקר, ועכשיו רציתי גם אחת לעצמי.

ואפילו עינת הסכימה לשתף פעולה

Two jumpers, originally uploaded by yanec.

כמו כל זוג גם אנחנו היינו צריכים סט תמונות לפני אז בחרנו ברוטשילד, ממש מעבר לפינה, ובירקון, ממש ליד הבית – או הדירות השכורות שלנו לשעבר.

Look, it's superman!, originally uploaded by yanec.

Sunset on the river, originally uploaded by yanec.

נסענו לאולם.

התרגשנו – מאוד, הזענו – ממש מאוד, חתמתי על כתובה

Signing, originally uploaded by yanec.

היתה חופה, והרב סיפר משל על פרפר

Huppah, originally uploaded by yanec.

שברתי את הכוס, בנסיון הראשון

Breaking the glass, originally uploaded by yanec.

רקדנו סלואו, שהיה זמן אחלה זמן איכות

First dance, laughing, originally uploaded by yanec.

שתינו

Lehaim, originally uploaded by yanec.

רקדנו עם חברים

singing circle, originally uploaded by yanec.


Dancing friends, originally uploaded by yanec.


Clap for Einat, originally uploaded by yanec.

וחברים הרקידו אותנו


Yalla Balagan, originally uploaded by yanec.

התנשקנו שוב, רגע לפני שהולכים הביתה

One more kiss, and goodbye, originally uploaded by yanec.

 

אתמול הגיע הוידאו, וזו הזדמנות מצוינת לפוסט

אהה, ויש גם כמה תמונות מצחיקות

You may kiss the father, originally uploaded by yanec.

Is this really me?, originally uploaded by yanec.

People can fly, originally uploaded by yanec.

Don't touch me with that drink, originally uploaded by yanec.

You may kiss the groom, originally uploaded by yanec.

תודה לכל מי שהשתתף באירוע שלנו, למשפחה ולחברים המאוד מיוחדים שלנו.

ותודה מיוחדת לאחים שלנו ולהורים שלנו שארגנו את על העסק הזה.
מתגעגעים, עינת ויניב

שאר התמונות

Case Study על שוקולד, דרגות של מרירות, טעמים שונים, יחס אישי, מותג

Chocolate GMSC, originally uploaded by yanec.

Case Study על שוקולד

למדנו על Scharffen Berger. שוקולד בוטיק, כמו מקס ברנר. היה מעניין ועשה לי חשק לשוקולד. שעבדנו עליו. היה כ"כ מעניין שמיד אח"כ הלכתי לקנות את השוקולד.

הCase מדבר על הערך המיוחד של שוקולד בוטיק, איך הכל מרגיש אישי, כמה המותג מוצלח ואיך החברה מנסה להפוך אותו למוצלח יותר.

שוקולד שווה.

דרגות של מרירות

אני בעד שוקולד מריר. יש כל מיני דרגות של מריר. (זה ההסבר מתוך ה CASE).

לדעתי, מידת המרירות לא ממש חשובה.

בבית הספר יש חמש רמות של ציונים:

DS = Distinction, HP = High Performance, PS= Performance Standard. LP = Low Performance , NC = No Credit

גם הציונים לא ממש חשובים. כל כך לא חשובים שהמשוואה המקובלת היא PS=MBA. כלומר, עברת=סיימת

הציונים לא חשובים עד לרגע שבו אתה מתאמץ ומשקיע, ומקבל LP.

ביחוד כשהביצועים הנמוכים האלו נקבעים על ידי חברים לצוות שלך.

טעמים שונים

קוראים לזה GMSC – Goizueta Marketing Strategy Consulting. פרויקט יוקרתי של בית הספר שקשה להתקבל אליו, קשה להתמיד בו ובלתי אפשרי לצאת.

לאחר הגרלה ממוחשבת מקבלים פרויקט עם חברה אמיתית. אני זכיתי לעבוד עם קוקה קולה, על פרויקט שקשור לחנויות בתחנות דלק. משהו כמו אלונית רק לכל הרשתות, בכל ארצות הברית, 145111 חנויות.

בכל יום פגישה, עם צוות שלא ממש אהבתי, בלשון המעטה: שקית, וריצ'רד, נטלי, ואיגנסיו ואלברט, עם שאלות הקיטבג, האי-ט-יות, מאוד.

עבדנו קשה, תרמנו, התווכחנו, כל אחד בסגנון שלו.

שבועיים אחרי שהתחלנו התקבלתי לעבודה – BUSINESS CONSULTING בSAP כאן באטלנטה – אחלה תפקיד. אחת הדרישות היתה לעבוד יום בשבוע.

כמו בשוקולד, גם כאן יש טעמים, ואת הטעם שאני הצגתי הצוות שלי לא מספיק אהב – רק שהם לא טרחו להגיד לי (למרות שחתמנו על חוזה עבודה בצוות שהמשפט הראשון בו היה "פתיחות"): למרות שלא הפסדתי אף לא פגישת צוות אחת, הפידבק שלי הכיל ברובו "חוסר מחויבות".

קיבלתי LP. ביצועים נמוכים.

GMSC הפך להיות GMS שיט.

יחס אישי

 באתי הנה ללמוד.

החלטתי לנצל את ההזדמנות וללמוד – איך עובדים בצוות שכולו אמריקאים, חלקם צבועים. חלקם פשוט לא ישירים.

התיעצתי עם עינת. דיברתי עם גילי, שלומד בקלוג, עם רניאר ורודריגו שלומדים איתי וגם הם בGMSC, בפרויקטים אחרים ועם ערן שעשה את הGMSC לפני והמליץ לי עליו.

גיא שעובד כבר שנתיים בחברה אמריקאית יעץ לי לדבר עם האנשים בצוות ולשאול כל אחד מהם את אותן שלוש שאלות:

1. מה דעתך על הביצועים שלי בפרויקט

2. מה לדעתך אני צריך לעשות כדי להשתפר

3. האם הפידבק שלך עלי יהיה שונה עם אעשה את זה

במשך שעתיים ערכתי שיחות אישיות עם כל אחד מהאנשים בצוות ועם מדריך הצוות.

למדתי דברים חדשים. לדוגמא:  "המחשב שלך פתוח יותר מדי זמן בפגישות", "לפעמים אתה מתחיל לדבר לפני בדיוק כשאני רוצה להגיד משהו", "כשאתה מציע רעיונות הם בדרך כלל מצוינים", "אתה לא שולח מספיק אי מיילים", "כשתתחיל לעבוד זה יפריע לנו". בין היתר גיליתי שהמדריך של הצוות שלנו – סטודנט מהשנה השניה – ערך שיחה אישית עם כל אחד מאנשי הצוות חוץ ממני על "מה לדעתם יקרה כשיניב יתחיל לעבוד וכמה זה יפריע לצוות".

לשאלה השלישית כולם ענו : "אם תשנה את זה בטוח שתקבל ממני פידבק טוב יותר".

לא עם הכל הסכמתי, אך רק הקשבתי וכתבתי

מותג

 הבנתי שהמותג שלי, כמו שרואים אותו האנשים שאני עובד איתם יום יום לא משהו, והתחלתי לשנות את זה.

המחשב נשאר סגור בפגישות. הוא נפתח בשלב מאוחר יותר כל הזמן כשהובלתי את הכנת הסקר ואת ניתוח התוצאות שלו ובניית ההמלצות.

לא הפסקתי לדבר, שלחתי מיילים.

החלק שלי במצגת היה לתאר את הבעיה באמצעים קומיים ובנתונים יבשים. נעזרתי בתמונה של בארט ממסע קידום מכירות שנעשה ב 7 Eleven לכבוד הסרט

the man himself… mr homer j simpson!, originally uploaded by Joits.

אומנם לא זכינו, אך יצאה לנו אחלה מצגת, וקיבלנו שוקולד GMSC, כמו זה שלמעלה.

והציון הסופי? HP – HIgh Performance. רק 9 אנשים בכל הכיתה קיבלו ציון גבוה יותר.

לא הייתי עושה את זה שוב אך הMBA שלי לא היה נראה אותו הדבר בלי GMSC.

למדתי.

עכשיו הBRAND שלי מוכן לשלב הבא, להתמחות.

 

והשוקולד? הצליח להם – לפני שנתיים הם ניקנו על ידי Hershy's

לסבא יהודה וסבתא מניה, ז"ל – שהלכו לעולמם צעירים מדי, לפני שהספקתי לשמוע מהם על התופת ההיא, שבה איבדו הורים אחים ובני משפחה, הי"ד.

יום השואה תשס"ח, פעם ראשונה מחוץ לישראל.

אחרי למעלה מעשרים שנה של טקסים רשמיים – בבית הספר ובצבא – ואלטרנטיביים בתאטרון תמונע הדרך היחידה לציין את היום היא לראות כתבות בYNET, להתעצבן, מאוד, על  הבושה שבסחבת הקשורה לכספים של ניצולי השואה – כספים שלהם, לא של אף ועדה!

ועוד דרך אחת שבחרתי שניה לפני סיום הסמסטר, בקבוצה שאיתה אני עובד הרבה (יותר מדי) שעות בשלושה חודשים האחרונים:

עוד שבוע המצגת הסופית, אתמול היתה אחת לא משהו. כולם לחוצים לסיים כבר את השקפים.

חיפשתי כמה תמונות של אושוויץ בפליקר.

DSCF4658, originally uploaded by peregrinari.

 

Auschwitz-Birkenau, originally uploaded by k|nt.

 

Auschwitz Shoes, originally uploaded by angusn77.

 ביקשתי רגע של תשומת לב לכמה מילים אישיות:

 "היום מצוין בישראל יום הזכרון לשואה. אני רוצה לדבר כמה דקות על השואה, על הסיבה שבזכותה אני פה"

 הקול קצת רועד.

"אני לא מבטיח שזו תהיה מצגת לפי כל מה שלמדנו, אבל אני רוצה לחלוק אתכם כמה תמונות. הייתי ילד כשסבא וסבתא שלי נפטרו, ולא הספקתי לשמוע מהם על מה שעבר עליהם, אבל אני זוכר את המספר על היד של סבא. למדתי על זה המון. אבל זו הפעם הראשונה שאני מציין את זה מחוץ לישראל.

בישראל מציינים את היום הזה בצפירה ודקה דומיה, אני מציין את זה אתכם."

הקול רועד יותר.

"בשנים האחרונות אנחנו גאים לשלוח לשם משלחות שיצעדו את"

"מצעד החיים" – איגנסיו מזהה את התמונה.

 

מצעד החיים, originally uploaded by nurit77.
 
"תודה על הזמן שלכם, יאללה, חוזרים לעבוד על הסקר"

 

 

אף אחד לא חזר לעבוד – כל אחד סיפר על הזכרון שלו שקשור בשואה:

בן למהגרים מהודו שעדיין זוכר את הדממה במוזיאון השואה בוושינגטון.

בן למהגרים מארגנטינה שמספר שחלק מהמשפחה שלו ניצל משואת הארמנים. ואיך הוא נשבר למראה תמונות הילדים במוזיאון השואה.

בן למהגרים מסין ששואל אותי "למה אמרת שבגלל זה אתה פה?" ואני עונה לו "כי אם סבא וסבתא היו עולים על רכבת אחרת, או ששמם היה מוקרא ברשימה שונה, לא הייתי כאן"

מחר (חמישי) נגמר הסמסטר. כל חמישי יש KEGS אחרי הצהריים, מחר מתחילים בעשר בבוקר.

לפני חודש התחלתי לעבוד בSAP כאן באטלנטה – עד מאי רק יום בשבוע – BUSINESS VALUE ENGINEER- בדיוק מה שרציתי, אפילו שלא ידעתי בדיוק איך לתאר את התפקיד לפני כן.

עוד שבועיים ממש נגמר הסמסטר, אחרי שנגיש את מצגת הסיום של GMSC לקוקה קולה.

ואז אכתוב קצת יותר בבלוג.

כי יש המון לספר.

בינתיים ברכה לחגים, שצולמה לכבוד כריסטמס ואלינו הגיעה קצת באיחור

Goizueta Greeting Front, originally uploaded by yanec.

 

דברים שגורמים לי להתגאות בישראל :

  • סטראט-אפים שנמכרים והופכים לחדשות
  • לשבת בשיעור על אסטרטגיה, שנושאו תעשיית התרופות ולשמוע את המרצה מסביר איך טבע היא החברה הגנרית הגדולה בעולם ואיזה אתגר היא מציבה בפני החברות האמריקאיות
  • ללמוד שיעור על קבלת החלטות שכולו מבוסס על המחקר של כהנמן וטברסקי, זוכי פרס נובל לכלכלה (כהנמן זכה בפרס על עבודתו עם טברסקי ז"ל)
  • והשיא היה היום: כנציג הכיתה שלי למועדון הטכנולוגיה אני מנסה לחבר בין סטודנטים לחברות היי טק. התקשרתי לבוגר של בית הספר שלי, כדי לשוחח איתו על אפשרויות להציג את החברה שהוא סגן הנשיא שלה בפני הסטודנטים. כשהסתיימה השיחה הוא פנה אליי בבקשה: "תוכל להציג אותי בפני חברות ישראליות? אני בטוח שהידע שלהן יעזור לנו לשפר את ההיגשים שלנו".

לא אחת נאמר שבחול אתה שגריר של המדינה. אני די מאמין בזה – כשרואים אותנו, הסטודנטים בחול, כמו התיירים בחול, כל מה שאנחנו משדרים מוסיף (לפעמים גם מוריד) ממה שחושבים על המדינה שלנו. זה נכון לכל מדינה, בייחוד לישראל.

מקרים כאלו גורמים לך להיות גאה שזו המדינה שאתה "שגריר" שלה.

ושיר

לאה גולדברג כתבה:

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה –

למלכה אין בית, למלך אין כתר

ושבעה ימים אביב בשנה

וסגריר וגשמים כל היתר

אך שבעה ימים הורדים פורחים,

ושבעה ימים הטללים זורחים,

ושבעה ימים חלונות פתוחים,

וכל קבצנייך עומדים ברחוב

ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,

וכל קבצנייך שמחים.

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,

למלכה אין בית למלך אין כתר.

רק שבעה ימים חגים בשנה

ועמל ורעב כל היתר.

אך שבעה ימים הנרות ברוכים

ושבעה ימים שולחנות ערוכים,

ושבעה ימים הלבבות פתוחים,

וכל קבצנייך עומדים בתפילה,

ובנייך בנותייך חתן כלה,

וכל קבצנייך אחים.

עלובה שלי, אביונה ומרה,

למלך אין בית, למלכה אין כתר –

רק אחת בעולם את שבחך אמרה

וגנותך חרפתך כל היתר.

ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,

לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,

מחורבן חומתייך כל אבן קטנה –

אלקט ואשמור למזכרת.

ומעיר לעיר, ממדינה למדינה

אנודה עם שיר ותיבת נגינה

לתנות דלותך הזוהרת.

חוה אלברשטיין שרה בביצוע קלאסי (youtube ללא קליפ)

עפרה חזה חידשה (youtube עם קליפ)

עדכון: גם ברי בביצוע שווה (YouTube ללא קליפ)

ועכשיו באה רות דולורס ויס ( כאן בראיון איתה בעיתון הארץ והדף שלה במייספייס)

"…עם פסנתר רוקע וקול שבור נכנסה וייס אל עומק הדיכאון התודעתי של גולדברג וניפצה לרסיסים את השיר הארץ הישראלי כפי שהכרנו אותו בעבר. עם טון ספק מתיילד ספק מתחנן, נותר כאן מעין קברט אינטימי ומרסק" (מתוך סינוגלר באתר NRG . לינק מעודכן לשיר)

זה לא בלוג מוסיקה, אך שעה קלה אחרי שיחת הטלפון לעיל, יש משהו מרגש בביצוע הזה לשיר שזו אחת הפרשנויות שלו: "ארץ ישראל תמיד נזקקה לדמות הנווד ולו רק כדי למקם אותה בפני ההיסטוריה כארץ נעזבת…משירי ארץ אהבתי", שכתבה המשוררת לאה גולדברג, ניסה להעביר משהו מתוך אותה חוויית זרות…חוה אלברשטיין נתנה לו, אי אז בשנות השבעים, אינטרפרטציה עליזה וצוהלת משהו(שם)

גם אל הקטע הזה, כמו אל רוב המוסיקה שאני מגלה בחודשים האחרונים הגעתי דרך עונג שבת –  בלוג המוסיקה של גיאחה (השיר הופיע בפוסט הזה).

דברים שקראתי

Blog Stats

  • 8,477 hits