יום השואה בעיר זרה

לסבא יהודה וסבתא מניה, ז"ל – שהלכו לעולמם צעירים מדי, לפני שהספקתי לשמוע מהם על התופת ההיא, שבה איבדו הורים אחים ובני משפחה, הי"ד.

יום השואה תשס"ח, פעם ראשונה מחוץ לישראל.

אחרי למעלה מעשרים שנה של טקסים רשמיים – בבית הספר ובצבא – ואלטרנטיביים בתאטרון תמונע הדרך היחידה לציין את היום היא לראות כתבות בYNET, להתעצבן, מאוד, על  הבושה שבסחבת הקשורה לכספים של ניצולי השואה – כספים שלהם, לא של אף ועדה!

ועוד דרך אחת שבחרתי שניה לפני סיום הסמסטר, בקבוצה שאיתה אני עובד הרבה (יותר מדי) שעות בשלושה חודשים האחרונים:

עוד שבוע המצגת הסופית, אתמול היתה אחת לא משהו. כולם לחוצים לסיים כבר את השקפים.

חיפשתי כמה תמונות של אושוויץ בפליקר.

DSCF4658, originally uploaded by peregrinari.

 

Auschwitz-Birkenau, originally uploaded by k|nt.

 

Auschwitz Shoes, originally uploaded by angusn77.

 ביקשתי רגע של תשומת לב לכמה מילים אישיות:

 "היום מצוין בישראל יום הזכרון לשואה. אני רוצה לדבר כמה דקות על השואה, על הסיבה שבזכותה אני פה"

 הקול קצת רועד.

"אני לא מבטיח שזו תהיה מצגת לפי כל מה שלמדנו, אבל אני רוצה לחלוק אתכם כמה תמונות. הייתי ילד כשסבא וסבתא שלי נפטרו, ולא הספקתי לשמוע מהם על מה שעבר עליהם, אבל אני זוכר את המספר על היד של סבא. למדתי על זה המון. אבל זו הפעם הראשונה שאני מציין את זה מחוץ לישראל.

בישראל מציינים את היום הזה בצפירה ודקה דומיה, אני מציין את זה אתכם."

הקול רועד יותר.

"בשנים האחרונות אנחנו גאים לשלוח לשם משלחות שיצעדו את"

"מצעד החיים" – איגנסיו מזהה את התמונה.

 

מצעד החיים, originally uploaded by nurit77.

 

"תודה על הזמן שלכם, יאללה, חוזרים לעבוד על הסקר"

 

 

אף אחד לא חזר לעבוד – כל אחד סיפר על הזכרון שלו שקשור בשואה:

בן למהגרים מהודו שעדיין זוכר את הדממה במוזיאון השואה בוושינגטון.

בן למהגרים מארגנטינה שמספר שחלק מהמשפחה שלו ניצל משואת הארמנים. ואיך הוא נשבר למראה תמונות הילדים במוזיאון השואה.

בן למהגרים מסין ששואל אותי "למה אמרת שבגלל זה אתה פה?" ואני עונה לו "כי אם סבא וסבתא היו עולים על רכבת אחרת, או ששמם היה מוקרא ברשימה שונה, לא הייתי כאן"