Case Study על שוקולד, דרגות של מרירות, טעמים שונים, יחס אישי, מותג

Chocolate GMSC, originally uploaded by yanec.

Case Study על שוקולד

למדנו על Scharffen Berger. שוקולד בוטיק, כמו מקס ברנר. היה מעניין ועשה לי חשק לשוקולד. שעבדנו עליו. היה כ"כ מעניין שמיד אח"כ הלכתי לקנות את השוקולד.

הCase מדבר על הערך המיוחד של שוקולד בוטיק, איך הכל מרגיש אישי, כמה המותג מוצלח ואיך החברה מנסה להפוך אותו למוצלח יותר.

שוקולד שווה.

דרגות של מרירות

אני בעד שוקולד מריר. יש כל מיני דרגות של מריר. (זה ההסבר מתוך ה CASE).

לדעתי, מידת המרירות לא ממש חשובה.

בבית הספר יש חמש רמות של ציונים:

DS = Distinction, HP = High Performance, PS= Performance Standard. LP = Low Performance , NC = No Credit

גם הציונים לא ממש חשובים. כל כך לא חשובים שהמשוואה המקובלת היא PS=MBA. כלומר, עברת=סיימת

הציונים לא חשובים עד לרגע שבו אתה מתאמץ ומשקיע, ומקבל LP.

ביחוד כשהביצועים הנמוכים האלו נקבעים על ידי חברים לצוות שלך.

טעמים שונים

קוראים לזה GMSC - Goizueta Marketing Strategy Consulting. פרויקט יוקרתי של בית הספר שקשה להתקבל אליו, קשה להתמיד בו ובלתי אפשרי לצאת.

לאחר הגרלה ממוחשבת מקבלים פרויקט עם חברה אמיתית. אני זכיתי לעבוד עם קוקה קולה, על פרויקט שקשור לחנויות בתחנות דלק. משהו כמו אלונית רק לכל הרשתות, בכל ארצות הברית, 145111 חנויות.

בכל יום פגישה, עם צוות שלא ממש אהבתי, בלשון המעטה: שקית, וריצ'רד, נטלי, ואיגנסיו ואלברט, עם שאלות הקיטבג, האי-ט-יות, מאוד.

עבדנו קשה, תרמנו, התווכחנו, כל אחד בסגנון שלו.

שבועיים אחרי שהתחלנו התקבלתי לעבודה - BUSINESS CONSULTING בSAP כאן באטלנטה – אחלה תפקיד. אחת הדרישות היתה לעבוד יום בשבוע.

כמו בשוקולד, גם כאן יש טעמים, ואת הטעם שאני הצגתי הצוות שלי לא מספיק אהב – רק שהם לא טרחו להגיד לי (למרות שחתמנו על חוזה עבודה בצוות שהמשפט הראשון בו היה "פתיחות"): למרות שלא הפסדתי אף לא פגישת צוות אחת, הפידבק שלי הכיל ברובו "חוסר מחויבות".

קיבלתי LP. ביצועים נמוכים.

GMSC הפך להיות GMS שיט.

יחס אישי

 באתי הנה ללמוד.

החלטתי לנצל את ההזדמנות וללמוד – איך עובדים בצוות שכולו אמריקאים, חלקם צבועים. חלקם פשוט לא ישירים.

התיעצתי עם עינת. דיברתי עם גילי, שלומד בקלוג, עם רניאר ורודריגו שלומדים איתי וגם הם בGMSC, בפרויקטים אחרים ועם ערן שעשה את הGMSC לפני והמליץ לי עליו.

גיא שעובד כבר שנתיים בחברה אמריקאית יעץ לי לדבר עם האנשים בצוות ולשאול כל אחד מהם את אותן שלוש שאלות:

1. מה דעתך על הביצועים שלי בפרויקט

2. מה לדעתך אני צריך לעשות כדי להשתפר

3. האם הפידבק שלך עלי יהיה שונה עם אעשה את זה

במשך שעתיים ערכתי שיחות אישיות עם כל אחד מהאנשים בצוות ועם מדריך הצוות.

למדתי דברים חדשים. לדוגמא:  "המחשב שלך פתוח יותר מדי זמן בפגישות", "לפעמים אתה מתחיל לדבר לפני בדיוק כשאני רוצה להגיד משהו", "כשאתה מציע רעיונות הם בדרך כלל מצוינים", "אתה לא שולח מספיק אי מיילים", "כשתתחיל לעבוד זה יפריע לנו". בין היתר גיליתי שהמדריך של הצוות שלנו – סטודנט מהשנה השניה - ערך שיחה אישית עם כל אחד מאנשי הצוות חוץ ממני על "מה לדעתם יקרה כשיניב יתחיל לעבוד וכמה זה יפריע לצוות".

לשאלה השלישית כולם ענו : "אם תשנה את זה בטוח שתקבל ממני פידבק טוב יותר".

לא עם הכל הסכמתי, אך רק הקשבתי וכתבתי

מותג

 הבנתי שהמותג שלי, כמו שרואים אותו האנשים שאני עובד איתם יום יום לא משהו, והתחלתי לשנות את זה.

המחשב נשאר סגור בפגישות. הוא נפתח בשלב מאוחר יותר כל הזמן כשהובלתי את הכנת הסקר ואת ניתוח התוצאות שלו ובניית ההמלצות.

לא הפסקתי לדבר, שלחתי מיילים.

החלק שלי במצגת היה לתאר את הבעיה באמצעים קומיים ובנתונים יבשים. נעזרתי בתמונה של בארט ממסע קידום מכירות שנעשה ב 7 Eleven לכבוד הסרט

the man himself… mr homer j simpson!, originally uploaded by Joits.

אומנם לא זכינו, אך יצאה לנו אחלה מצגת, וקיבלנו שוקולד GMSC, כמו זה שלמעלה.

והציון הסופי? HP – HIgh Performance. רק 9 אנשים בכל הכיתה קיבלו ציון גבוה יותר.

לא הייתי עושה את זה שוב אך הMBA שלי לא היה נראה אותו הדבר בלי GMSC.

למדתי.

עכשיו הBRAND שלי מוכן לשלב הבא, להתמחות.

 

והשוקולד? הצליח להם – לפני שנתיים הם ניקנו על ידי Hershy's