דברים שגורמים לי להתגאות בישראל :

• סטראט-אפים שנמכרים והופכים לחדשות
• לשבת בשיעור על אסטרטגיה, שנושאו תעשיית התרופות ולשמוע את המרצה מסביר איך טבע היא החברה הגנרית הגדולה בעולם ואיזה אתגר היא מציבה בפני החברות האמריקאיות
• ללמוד שיעור על קבלת החלטות שכולו מבוסס על המחקר של כהנמן וטברסקי, זוכי פרס נובל לכלכלה (כהנמן זכה בפרס על עבודתו עם טברסקי ז"ל)
• והשיא היה היום: כנציג הכיתה שלי למועדון הטכנולוגיה אני מנסה לחבר בין סטודנטים לחברות היי טק. התקשרתי לבוגר של בית הספר שלי, כדי לשוחח איתו על אפשרויות להציג את החברה שהוא סגן הנשיא שלה בפני הסטודנטים. כשהסתיימה השיחה הוא פנה אליי בבקשה: "תוכל להציג אותי בפני חברות ישראליות? אני בטוח שהידע שלהן יעזור לנו לשפר את ההיגשים שלנו".

לא אחת נאמר שבחול אתה שגריר של המדינה. אני די מאמין בזה – כשרואים אותנו, הסטודנטים בחול, כמו התיירים בחול, כל מה שאנחנו משדרים מוסיף (לפעמים גם מוריד) ממה שחושבים על המדינה שלנו. זה נכון לכל מדינה, בייחוד לישראל.

מקרים כאלו גורמים לך להיות גאה שזו המדינה שאתה "שגריר" שלה.

ושיר

לאה גולדברג כתבה:

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה -

למלכה אין בית, למלך אין כתר

ושבעה ימים אביב בשנה

וסגריר וגשמים כל היתר

אך שבעה ימים הורדים פורחים,

ושבעה ימים הטללים זורחים,

ושבעה ימים חלונות פתוחים,

וכל קבצנייך עומדים ברחוב

ונושאים חיוורונם אל האור הטוב,

וכל קבצנייך שמחים.

מכורה שלי, ארץ נוי אביונה,

למלכה אין בית למלך אין כתר.

רק שבעה ימים חגים בשנה

ועמל ורעב כל היתר.

אך שבעה ימים הנרות ברוכים

ושבעה ימים שולחנות ערוכים,

ושבעה ימים הלבבות פתוחים,

וכל קבצנייך עומדים בתפילה,

ובנייך בנותייך חתן כלה,

וכל קבצנייך אחים.

עלובה שלי, אביונה ומרה,

למלך אין בית, למלכה אין כתר -

רק אחת בעולם את שבחך אמרה

וגנותך חרפתך כל היתר.

ועל כן אלך לכל רחוב ופינה,

לכל שוק וחצר וסמטה וגינה,

מחורבן חומתייך כל אבן קטנה -

אלקט ואשמור למזכרת.

ומעיר לעיר, ממדינה למדינה

אנודה עם שיר ותיבת נגינה

לתנות דלותך הזוהרת.

חוה אלברשטיין שרה בביצוע קלאסי (youtube ללא קליפ)

עפרה חזה חידשה (youtube עם קליפ)

עדכון: גם ברי בביצוע שווה (YouTube ללא קליפ)

ועכשיו באה רות דולורס ויס ( כאן בראיון איתה בעיתון הארץ והדף שלה במייספייס)

"…עם פסנתר רוקע וקול שבור נכנסה וייס אל עומק הדיכאון התודעתי של גולדברג וניפצה לרסיסים את השיר הארץ הישראלי כפי שהכרנו אותו בעבר. עם טון ספק מתיילד ספק מתחנן, נותר כאן מעין קברט אינטימי ומרסק" (מתוך סינוגלר באתר NRG . לינק מעודכן לשיר)

זה לא בלוג מוסיקה, אך שעה קלה אחרי שיחת הטלפון לעיל, יש משהו מרגש בביצוע הזה לשיר שזו אחת הפרשנויות שלו: "ארץ ישראל תמיד נזקקה לדמות הנווד ולו רק כדי למקם אותה בפני ההיסטוריה כארץ נעזבת…משירי ארץ אהבתי", שכתבה המשוררת לאה גולדברג, ניסה להעביר משהו מתוך אותה חוויית זרות…חוה אלברשטיין נתנה לו, אי אז בשנות השבעים, אינטרפרטציה עליזה וצוהלת משהו(שם)

גם אל הקטע הזה, כמו אל רוב המוסיקה שאני מגלה בחודשים האחרונים הגעתי דרך עונג שבת –  בלוג המוסיקה של גיאחה (השיר הופיע בפוסט הזה).