ביום חמישי נגמר הסמסטר הראשון. רבע מתוך תקופת הלימודים. מצד אחד "מה? כבר רבע?" מצד שני, כמה המון הספקתי ללמוד ולחוות.

איזה סיום מותח: 4 מבחנים המון חומר, קצת יותר קשה ממבחני האמצע. לא ממש נהניתי.

 מזה שבועיים כל שיעור נראה לי מיותר, בבחינת "למה צריך עוד חומר, לא מספיק מה שכבר למדנו". אולי זה כי כבר הזמנו מלון לדיסנילנד.

מה עוד קרה מאז הפוסט האחרון: צניחה, עיתון, מבוגר ושיכורים, אחלה קוראים, ומה עם הזימונים?

צניחה

צניחת טנדם היא מסורת בבית ספר שלא מפסיקים לדבר עליה מתחילת השנה.

מסורת, כמו מסורת – יש שמקיימים, יש שרק מדברים עליה. היחס בין כמות הדיבורים לכמות הצונחים מדהים. אני החלטתי לצנוח.

בשיא המתח של המבחנים, כשכל המרצים הוסיפו גם עבודה קבוצתית לקינוח הסמסטר, נסענו, 7 אנשים לצנוח. היינו הקבוצה השניה, אחרינו היתה קבוצה של 20 , רק שהם נסעו במזג אוויר גרוע כך שהיחס עדיין לטובת המדברים.

איך זה מרגיש? מדהים! כל כך מדהים שאם תצפו בוידאו תראו שכל מה שהצלחתי להגיד אחרי זה היה Amazing!

130$ לקפיצה, 80$ לוידאו – שווה כל שקל. הוידאו והסטילס מצולמים על ידי צלם שקופץ איתך. הוא מרכיב קסדה עם מצלמת וידאו ומצלמת סטילס עם קשית, כך שבכל נשיכה של הקשית, מתקבלת עוד תמונה.

וככה זה נראה בסטילס:

IMG_7465, originally uploaded by yanec.

עיתון

מדי שנה בסיום הסמסטר הראשון יוצא עיתון שנקרא Balance Sheet – דו"ח רווח והפסד בחשבונאות.

בGoizueta מדובר בעיתון סאטירי. הכל בחינות בדיחות פנימיות, רובן מעולות.

 מצד אחד אתה רוצה להופיע, מצד שני אתה מקווה שלא.

הופעתי פעמיים: "שליט השורה האחרונה" ו"42 – מספר הודעות האי מייל עם לינקים שיניב שלח ואף אחד לא קרא" (החברים שלי שקוראים את זה בטח מהנהנים בהסכמה)

מבוגר ושיכורים

העיתון לעיל יוצא בשבוע האחרון של הסמסטר והוא מחולק בKegs (שתיית בירה) של יום חמישי,רגע לפני Section Feud בתרגום חופשי "משטמת הקבוצה". מין אירוע של שבירת דיסטנס.

לפניו מחולקים שאלונים בסגנון "מי הכי דומה לנשיא בוש", "למי הסיכוי הגבוה ביותר להיות כוכב פורנו" וכו'.

מזכיר שבירת דיסטנס בצבא, פרט לדבר אחד – האלכוהול.

סיפרתי בהקשר של האלווין כמה האמריקאים אוהבים לשתות. הפעם זה היה הרבה יותר מדי – השתוללויות, הקאות, מעט מאוד אנשים זוכרים מה באמת היו תוצאות הסקר, אבל העיקר שאפשר לשתות.

ואני יושב, חווה איתם, צוחק – די הרבה - ומרגיש מבוגר (מדי?). דומה כי אין לי חשק יותר לשתות רק כדי ליפול, ואני מרגיש שעברתי את הגיל. על מי אני עובד, חנון שכמוני, אף פעם לא היה בגיל

אחלה קוראים

חברים שלי ובני משפחה קוראים את הבלוג. אך המטרה העיקרית שלו היתה לחלוק את החוויות עם אנשים שעומדים לפני החלטה דומה או שכבר לומדים.

בשבועות האחרונים גיליתי שיש לא מעט כאלו. כמה אנשים פנו אליי כחלק מתהליך הגשת המועמדות לGoizueta וסיפרו שהם קראו את הבלוג.

נפגשתי עם חלקם כשהגיעו לראיונות ושמחתי לגלות שלעומת השנה שעברה בה הייתי הישראלי היחיד שהגיש מועמדות השנה כבר יש חמישה.

ירון, תומר – מברוק. מקווה לראות אתכם בקמפוס בשנה הבאה.

שחר, רועי, רמי – בהצלחה.

ומה עם הזימונים?

קורות חיים – עודכנו.

מכתב מלווה – נכתב.

אי מיילים למטרת נטוורקינג – נשלחו, רובם ללא מענה

אפליקציות לחברות – נשלחו.

נכון לעכשיו 1 מתוך 5 קראו לי לראיון. אותי מעניינות דווקא ה-4 שלא. מנסה לשפר עמדות.

ועכשיו יש לי זמן ללכת לספריה, לקחת ספר שלא קשור ללימודים, מהמדף בצד, ליד הספרנית שכתוב עליו Litrature ולהנות מהחופש.

ולהמשיך לחפש התמחות.